גמרא בבא קמא

השיעור נקטע באמצעו, עמכם הסליחה

קניין גזילה - משמעותו האיסורית והקניינית

לדעת הרמב"ם יש מצב שבו היאוש הופך להפקר. הפקר אינו קנין אלא "הסתלקות" שבדרך כלל אסור להתחרט עליה; אך פעמים שמותר לחזור מן ההפקר.

רבנו חננאל הרי"ף והרמב"ם דייקו מלשון הסוגיה בבבא קמא יג, ב (והסוגיה בבא בתרא נד, ב), שהפקר מהווה הסתלקות ולא הקנאה. לפיכך, למרות שהמפקיר את שורו פטור מלשלם את מה שהוא הזיק - יש אפשרות לחייבו.

תוס' הקשו שבסוגיה בב"ק דף ס"ו קיימא לן כרבה שיאוש קונה, ואלו בסוגיה בב"ק דף ס"ח משמע שהלכה כר' יוחנן שיאוש אינו קונה. הרמב"ם הכריע שר' יוחנן סבור שיאוש קונה אך לא לגמרי. סיוע להבנת הרמב"ם יש בדברי ר' יוחנן בפרק לולב הגזול.

סוגיית הגמרא; פסק הרא"ש וקושיית המהרש"ל; ביאור מחלוקת הרא"ש והריטב"א; קושיית רבי עקיבא איגר וישובה; הסבר דברי המהרש"א כרא"ש; שיטות הרא"ש והריטב"א בבעל חוב; נפקא מינא להלכה בסברת הרא"ש והריטב"א.